יהדות

> חזרה למאמרים

מילת יילודים מתים: מנהג, הלכה, גאוגרפיה והיסטוריה ומה שביניהם

מילת יילודים מתים: מנהג, הלכה, גאוגרפיה והיסטוריה ומה שביניהם

פרופ' אברהם (רמי) ריינר כותב על 'מילת יילודים מתים: מנהג, הלכה, גאוגרפיה והיסטוריה ומה שביניהם'.

המאמר בוחן את המנהג למול ילדים שנפטרו לפני שנימולו, עומד על ראשיתו של המנהג בתשובה של רב נחשון גאון ועל התנגדות של חכמי רומא למנהג.

הוא מוכיח שחכמי רומא שינו את תשובת הגאון כדי שתתאים לשיטתם, ומציע נימוקים להתנגדות למנהג על רקע היחס לחיים שלאחר החיים,

מתאר את התלבטותם של חכמי אשכנז בסוגיה, ומשווה את המנהג לנוהג הנוצרי להטביל ילדים שנפטרו קודם קבורתם כדי שיזכו לגאולה.

> חזרה למאמרים
> חזרה למאמרים

הגאון מווילנה ותלמידיו כ'ציונים הראשונים' - גלגוליו של מיתוס

הגאון מווילנה ותלמידיו כ'ציונים הראשונים' - גלגוליו של מיתוס

פרופ' עמנואל אטקס כותב על 'הגאון מווילנה ותלמידיו כ"ציונים הראשונים" – גלגוליו של מיתוס'.

בחלקו הראשון של המאמר דן המחבר בהתפתחות המיתוס של משפחת ריבלין, שהעלייה של תלמידי הגר"א הייתה עלייה משיחית, במצוות הגר"א,

ומוכיח שמדובר בהמצאה ריבלינית מאוחרת שאינה עולה בקנה אחד עם המקורות מימיו של הגר"א.

כמה מבני משפחת ריבלין תלו מסורות שונות בגאון מווילנה אף שהן לא יצאו מפי הגאון, וכך יצרו את המיתוס שתלמידי הגאון הם הציונים הראשונים, והם קדמו לעליות הציוניות בכמאה שנה.

> חזרה למאמרים
> חזרה למאמרים

תפקידו הציבורי של בית המדרש הקדום

תפקידו הציבורי של בית המדרש הקדום

ד"ר פנחס מנדל בא לערער על ההנחה הרווחת, שכבר בתקופת התנאים היה תפקידו העיקרי של בית המדרש לשמש מוסד אקדמי לחכמים הדנים בינם לבין עצמם.

הוא טוען שתחילה שימש בית המדרש התנאי מקום להוראת הלכה לציבור הרחב, שבא והציג את שאלותיו בפני החכמים, בניגוד לדורות מאוחרים יותר. 

> חזרה למאמרים
> חזרה למאמרים

תכנית 'תועלת': צרכנות המונים מלחמתית בפיקוח ממשלת המנדט, 1942–1946

תכנית 'תועלת': צרכנות המונים מלחמתית בפיקוח ממשלת המנדט, 1942–1946

הדס פישר מתארת את "תכנית 'תועלת': צרכנות המונים מלחמתית בפיקוח ממשלת המנדט, 1942–1946".

תכנית 'תועלת' הייתה מֵיזם בריטי לאספקת מוצרים איכותיים בפיקוח בשנות מלחמת העולם השנייה.

המאמר מתמקד בחליפות מצמר שסופקו במסגרת התכנית, מתאר את דפוסי הארגון של הכנת החליפות ומכירתן ומנתח את משמעות החליפה באותה התקופה.

דיון זה חושף פן לא ידוע של הפעילות הבריטית בארץ ישראל בשנות המלחמה – עיסוק במוצרי צריכה ובאספקתם.

 

> חזרה למאמרים
> חזרה למאמרים

'מערת אבה: ממצאים שלא פורסמו ובחינה מחדש'

'מערת אבה: ממצאים שלא פורסמו ובחינה מחדש'

במאמר 'מערת אבה: ממצאים שלא פורסמו ובחינה מחדש', חוזר פרופ' יואל אליצור לתעלומה ארכאולוגית סביב כתובת וגלוסקמה שנתגלו בגבעת המבתר בירושלים בשנת 1970.

במאמרו הוא בא לחזק את הדעה שבמערה נקבר מתתיה אנטיגונוס, המלך החשמונאי.

אבה בר כהנא, ירושלמי שגלה לבבל וחזר ממנה, מתומכי החשמונאים, הצליח להביא לירושלים את גופתו של המלך לאחר שהומת באנטיוכיה, וקבר אותו בסתר מפחד הורדוס.

הוא גם הכין כתובת המתארת את הקובר ואת מעשיו, וסופו שנהרג בידי הורדוס ונקבר אף הוא במערה.

> חזרה למאמרים
> חזרה למאמרים

שבת בבית הקפה של קהילת קודש פראג

שבת בבית הקפה של קהילת קודש פראג

המאמר הפותח, 'שבת בבית הקפה של קהילת קודש פראג', מאת ד"ר מעוז כהנא, סוקר את כניסתו של הקפה כמשקה חדש לאירופה, ודן בפרט בקהילת פראג, שנאלצה להתמודד עם המשיכה של יהודֶיה אל המשקה ואל בתי הקפה שניהלו לא יהודים.

מניתוח תעודות חדשות מעלה המחבר, שהקהילה בראשות הרב יחזקאל לנדא בחרה בדפוס של 'הכלת האיום המפוקח', דהיינו קבלת המציאות המאיימת (שגררה השפעות חיצוניות ועבֵרות על ההלכה היהודית, בפרט בשבת) והכנסתה אל תוך המרחב היהודי פנימה.

> חזרה למאמרים
> חזרה למאמרים

גלפי עץ יהודים במזרח אירופה

גלפי עץ יהודים במזרח אירופה

פרופ' ברכה יניב מתארת 'גלפי עץ יהודים במזרח אירופה', תופעה ייחודית למאות ה-18–ה-19.

בתקופה זו גילפו אמנים יהודים ארונות קודש מפוארים ומרשימים, והמאמר בוחן את הרקע לתופעה ואת ההשפעות האמנותיות שעל פיהן עבדו האמנים.

יהודים למדו את המלאכה משוליות שלא נקלטו בגילדות ועבדו אצלם באופן לא חוקי, ועם הזמן קמו גלפים יהודים, שלא כבתקופות קודמות.

המאמר משווה בין בתי כנסת לכנסיות מבחינה אמנותית ועומד על הדגמים ממזבחי כנסיות, שהגלפים היהודים למדו מספרי דגמים, ששולבו בארונות הקודש.

> חזרה למאמרים

עמודים

Subscribe to RSS - יהדות