סיבות המלחמה והתפשטות השלום

תאריך: 
א', 09/10/2017
מחבר: 
עזר גת

מהו ההסבר לתופעת המלחמה לכל אורך ההיסטוריה, והאם המלחמה נעלמת בעולם המפותח? 

מדוע אנשים נלחמים זה בזה, והאם ניתן לשים קץ למלחמה, או לפחות להפחיתה מאוד? זוהי אחת השאלות העתיקות והבלתי-פתורות של הקיום האנושי. הספר The Causes of War and the Spread of Peace: But Will War Rebound? מבקש לספק מענה לשאלה זו. הוא בוחן את תופעת המלחמה מהתקופה הפרהיסטורית ועד המאה העשרים ואחת, ומראה על בסיס הידע האתנוגרפי שעשרות ומאות אלפי שנה לפני המעבר לחקלאות והופעת המדינה מצב הטבע האנושי היה אלים, לא שלומני, וקטלני הרבה יותר מהמצב המדיני-היסטורי. הובס צדק בכך, ורוסו טעה. יחד עם זאת הספר מסביר שהמלחמה איננה דחף בלתי נשלט, כפי שחשבו וחושבים רבים כדוגמת פרויד המאוחר, אך גם לא 'המצאה תרבותית', כניסוחה של מרגרט מיד. אלימות קטלנית ולוחמה היו אחד מן האמצעים בארגז הכלים האנושי מאז ראשיתו של המין שלנו. בני אדם תמיד תמרנו בין שיתוף פעולה, תחרות שלומנית ואלימות – תוך שילוב ביניהם, על פי הנסיבות – להשגת שאיפות אנושיות שהתעצבו עם האבולוציה.

שינוי עמוק במאזן בין שלוש האסטרטגיות ההתנהגותיות הללו התרחש מאז ראשית העידן התעשייתי, שהביא להיסֵט מרחיק לכת בחשבון המלחמה והשלום לכיוון שתי האפשרויות השלומניות, ולירידה חדה בשכיחות המלחמה באזורים של העולם שעברו ועוברים את תהליך המודרניזציה. בניגוד לדעה הרווחת, אין זה נכון שהמלחמה המודרנית הפכה קטלנית, הרסנית ויקרה יותר. השלום הוא שהפך לרווחי עם שבירת המלכודת המלתוסית והגידול התלול בעושר המבוסס על ייצור פנימי וסחר הדדי. כעת העושר איננו עוד בגדר סכום קבוע ביסודו, שהשאלה העיקרית ביחס אליו הייתה כיצד הוא מחולק, כפי שהיה המצב בחברות פרה-תעשייתיות. לא במקרה הייתה המאה התשע עשרה, בין 1815 ל-1914, השלומנית ביותר עד אז, כפי שהבחינו היטב אנשי התקופה כגון ג'ון סטיוארט מיל ואפילו הלמוט פון מולטקה, הרמטכ"ל הפרוסי לעתיד. עם העמקת התהליך – היום במדינות המפותחות התוצר לנפש גדול פי 30–50 אחוזים בהשוואה ל-1800 – המלחמה נעלמה בחלקים המפותחים ביותר של העולם, הן ביחסים בין מדינות והן בתוך מדינות (מלחמות אזרחים), והיא שורדת רק באזוריו הפחות מפותחים, המתפתחים, והלא מפותחים.

בניגוד למקובל, אין זה נכון שהמלחמה המודרנית הפכה לקטלנית, הרסנית ויקרה יותר.  השלום הוא שהפך לרווחי יותר עם הגידול התלול בעושר המבוסס על ייצור פנימי וסחר הדדי.

כך, הולנד ובלגיה אינן חוששות עוד מפלישה גרמנית (או צרפתית), מצב חסר תקדים לחלוטין מבחינה היסטורית. בדומה לזאת, קנדה איננה מודאגת כלל מהאפשרות של פלישה וכיבוש מצד ארצות הברית, אף שאנשים מתקשים להסביר מדוע זה כך. הארצות המפותחות ביותר של מזרח אסיה, כגון יפן, דרום קוריאה וטאיוון, אינן מצפות כלל למלחמה ביניהן ואף לא עם אחת מהמדינות המפותחות האחרות, אם כי הן חוששות מאוד מהתקפה מצד שכנותיהן הפחות מפותחות, כגון סין וצפון קוריאה.

מלחמות אזרחים נעלמו אף הן בעולם המפותח, במידה לא מעטה בזכות העובדה שארצות ליברליות נוטות לפעול לאור הנורמה המתירה פרישה במקרה של הצבעת רוב בטריטוריה המדוברת. כך בקנדה ביחס לקוויבק, בבריטניה ביחס לסקוטלנד, בבלגיה, ובפועל, גם אם לא באורח רשמי, בספרד ביחס לקטלוניה וחבל הבסקים. אף אחת מהן לא תשלח צבא למנוע בכוח פרישה, כמו בעבר.

יחד עם זאת, הספר מסביר כיצד 'שלום המודרניזציה' הופרע בעבר, ואף התרסק בתקופת מלחמות העולם, כשהיסודות הכלכליים, הפוליטיים, והאידאולוגיים עורערו באופן עמוק. מאז שלהי המאה התשע עשרה התחזק הפרוטקציוניזם בסחר והתרחב על פני העולם עם האימפריאליזם החדש. בסופו של דבר התמוטטה מערכת הסחר החופשי בראשית שנות השלושים של המאה העשרים, עם פרוץ המשבר הכלכלי הגדול. בה בעת עלו לשלטון תנועות ששללו באופן עמוק את הסדר הליברלי וטיפחו פולחן של אלימות – המרקסיזם, הפשיזם והנאציזם.

אתגרי ההווה כוללים מעצמות הטוענות לדפוסים חלופיים של מודרניזציה – כסין ורוסיה, ששתיהן עדיין נמצאות הרחק מאחור ברמות הפיתוח והשפע – וכן אנטי-מודרניסטים וחברות הכושלות בתהליכי המודרניזציה ושעלולות להפוך למדגרה לטרור. נשק בלתי קונבנציונלי (בעיקר אולי ביולוגי) מאיים להפוך את הטרור ממופע של יחסי ציבור ומטרד לאיום אמיתי. תרחישים בדבר ארגונים ויחידים מסכני עולם, שהיו שמורים פעם לבדיון מסוגת ג'ימס בונד, הפכו כעת לממשיים.  אומנם העולם נהפך לשלומני יותר מאי פעם והמלחמה נעלמה באופן חסר תקדים מחלקיו המפותחים, אך עדיין יש הרבה שמעורר דאגה מבחינה ביטחונית ואין מקום לשאננות.

Azar Gat, The Causes of War and the Spread of Peace: But Will War Rebound? (Oxford University Press, 2017).

פרופ' עזר גת, בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים, אוניברסיטת תל אביב

נושא: 
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
תרבות צריכה
טכנולוגיה
פילוסופיה
שתף: 
> חזרה לכל הפירסומים